#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצו. אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו. מה פירוש יורד עמו לחייו? 	"רש""י פירש רגיל להתקוטט עמו כאילו הכהו וכאילו בא להורגו. והביא ששמע שרשאי למעט מזונותיו של חבירו, והקשה על זה.והתוס' (ד""ה אדם) הביאו שבתשובות הגאונים בשם רב צדוק גאון יורד עמו לחייו רשאי לשרוף שליש תבואתו, וכתבו שתימה גדול מנין לו זה."	"ב""מ עא. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצז. תניא רבי אומר גר צדק האמור לענין מכירה וגר תושב האמור לענין ריבית איני יודע מה הוא. מה היה קשה לרבי ומה התירוץ?	גר צדק: שנאמר בברייתא שגר קונה עבד עברי ואילו בברייתא אחרת נאמר שאינו קונה. והתירוץ שאינו קונה ודינו כישראל שיוכל להורישו לבנו אבל קונה ודינו כנכרי שאינו מורישו לבנו.גר תושב: דכתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית וגו' ואילו במשנה נאמר שמלוין אותן בריבית וכן בגר תושב. והתירוץ שלא כתוב אל תקח מאתם נשך ותרבית אלא אל תקח מאתו, מישראל אבל מגר תושב מותר לקחת ריבית, וכי כתיב גר ותושב לענין וחי אחיך עמך שאתה מצווה להחיותו.	"ב""מ עא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצח. באיזה אופן מותר לישראל להיות ערב להלואה שקיבל ישראל מגוי ובאיזה אופן אסור ומדוע? 	"אם קיבל הגוי עליו לדון בדיני ישראל שיתבע את הלוה תחילה וכשלא ימצא אצלו יגבה מן הערב מותר, דכעת אין הערב לוה מתחילה וכשפורע לגוי אז הוא מלוה לחבירו ומה שהלוה נוטל, ועי' בהערה  <sup>רב</sup>. אבל אם הגוי הולך כדיניהם שכל ערב הוא ערב שלוף דוץ והיינו שאינו תובע אלא את הערב והערב חוזר ותובע את הלוה אסור שנמצא שהערב נחשב כאילו הוא לוה מעות מהגוי והלוה אותם לישראל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רב.  ולדעת הרשב""א מותר גם אם יכול המלוה לתבוע ממי שירצה תחילה והיינו ערב קבלן, ובדעת רש""י כתב שבאופן זה אסור. מפני שאם לבסוף יתבע מן הערב תחילה נמצא כאילו היה הוא הלוה מן הנכרי וחזר והלוה ללוה.</span>"	"ב""מ עא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצט. מלוה נכרי שאמר ללוה תן לפלוני ישראל והפטר ואני אתנה עמו שיתן לי קרן וריבית. מה הדין ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה בשלמא) שאסור, ואע""פ שעתה אינו פורע לו ריבית לפטור את הראשון שהרי כבר פטרו הנכרי, מ""מ כיון שקיבל המעות מיד ישראל הראשון שהיו עד עתה המעות באחריותו נראה כנותן לו ריבית, ואע""פ שאינו מתנה עמו אלא הנכרי <sup>רג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רג.  והרשב""א הביא שי""א שמותר כמו הניחם ע""ג קרקע שכבר פטרו ונמצא שאין זה החוב של ישראל הראשון.</span>"	"ב""מ תוס' עא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ש. האם לחומרא יש שליחות לנכרי מדרבנן? 	"רש""י (בד""ה אדעתא דידיה) כתב שגם למסקנא לחומרא יש שליחות לנכרי מדרבנן וכתבו התוס' (ד""ה כגון) שכן היא דעת ר""ח אבל לדעת ר""ת למסקנא אין שליחות לנכרי כלל ואפילו לחומרא."	"ב""מ עא: ותוס'"		
